כביש "דרך הים" עתלית

כביש "דרך הים"  הוא ציר הכניסה והתנועה הראשי בעתלית והוא גם גבול בין חטיבות נוף – רצועת הרכס ורצועת המרזבה השטוחה. בעבר הכביש היווה גבול מזרחי של היישוב. בעקבות התרחבות משמעותית שעברה עתלית הפך כל שטח המרזבה עד כביש 2 לאזור מבונה בשכונות חדשות, דבר שחייב את הגדלת נפח התנועה בכביש, פיתוחו והכפלת הנתיבים בו.
מכביש ששימש כציר עוקף וכגבול חוסם, המשרת רכבים בלבד, הפך לציר מקשר ומחבר בין שני חלקי היישוב ובין שתי חטיבות נוף – שכונות הרכס ממערב, ושכונות המרזבה ממזרח. הכביש הפך לציר בטוח גם עבור הולכי רגל- לצורך קישור בין השכונות, הליכה לבתי הספר, טיול, ספורט, ועבור רוכבי אופניים.

הכביש תוכנן כשדרה עם מדרכות מוצלות ושביל אופניים דו סטרי ורחבות שהייה משותפות להולכים ולרוכבים הצופות לנוף הרכסים ממערב וממזרח- רכס הכורכר ורכס הכרמל. העצירה לצד הדרך, השהייה והצפייה בנוף הסובב מחזקות את תחושת הזהות של האנשים. השדרה היא שדרת עצי דולב שבהם משולבים גם עצים פורחים משני צידי הכביש, בשוליים שורת עצים נוספת המייצגת את עצי הרכס המקומיים – חרובים, זיתים, ברושים. באזור נחל אורן, שחוצה את הכביש במעביר תחתי, תוכננה צמחייה אופיינית לנחלים. הכביש גם מקושר לשמורת חרבת קרתא באזור הכניסה לעתלית.

לאורך הכביש חמש כיכרות שמנתבות לכניסות לשכונות ממזרח וממערב, ומאטות את התנועה. דרך הכיכרות מתאפשרת ההליכה בין השכונות. בכיכרות נעשה שימוש בקירות טרסה נמוכים מאבן כורכר פראית שנחצבה במהלך פיתוח השכונות ברכס, ובקירות פסיפס כחולים כאזכור לגווני הים, ממערב לרכס. בכניסה לעתלית חתך הכביש תוכנן כך שהוא משמר את שדירת הוושינגטוניות ההיסטורית שהיא Land mark ברמה ארצית ומסמלת את עתלית.